השורשים הפילוסופיים בטיפול אקזיסטנציאליסטי

החיים לא באים עם מפה. כולנו מתמודדים עם שאלות על משמעות, חופש, אהבה, פחד, בחירה, וגם איך זה מרגיש נורא לפעמים, כשאין תשובה הגיונית לסבל שלנו. הפסיכותרפיה האקזיטנציאליסטית נולדה בדיוק מהמקום הזה: מהשאיפה להבין איך נוכל לחיות את החיים במלואם, גם כשיש בהם כאב, בלבול, חוסר שליטה או ריקנות מוזרה כזאת כשאנחנו לבד.

מקור הגישה הוא בהגות פילוסופית עמוקה, אבל במהות שלה עסוקה במה שמרגיש הסיפור האנושי של כולנו:

איך להיות בנוכחות בעולם הזה, איך ללמוד לבחור מתוך חופש במקום מתוך פחד, ואיך למצוא משמעות אישית גם בתוך אי־הוודאות.

טיפול אקזיטנציאליסטי לא מנסה “לתקן” אותך, גם לא לאבחן, אלא מזמין אותך להכיר את עצמך באמת, למרות שזה כל כך מאתגר לפעמים. להפתח לראות מחדש את המקומות שבהם נאחזת, נבהלת, או שכחת את מה שחשוב לך באמת. המסע הזה פנימה, אליך, נעשה בגישה סקרנית, בשאיפה להקשבה אמיתית ושיחה בגובה העיניים, בשפה שלך, במה שמעניין אותך לגלות בתוכך, ככה אפשר לגלות מה באמת קורא לך מבפנים, ולהחזיר לך את היכולת לבחור את החיים שלך.

ממחשבה פילוסופית לטיפול אנושי

פילוסופים כמו קירקגור וניטשה שאלו איך אפשר לחיות חיים שיש בהם חופש ואמת גם בלי ודאות מוחלטת, בהמשך, היידגר וסארטר הרחיבו את הרעיון: האדם תמיד נמצא “בעולם”, בתוך הקשרים, מערכות יחסים ותרבות, כל בחירה שלו יוצרת את זהותו. אלבר קאמי הדגיש את האבסורד שבקיום האנושי, ודווקא על היכולת לבחור משמעות משלנו, גם כשהכול נראה חסר טעם. מרטין בובר הזכיר לנו שהמפגש עם האחר הוא לב הקיום: שאין “אני” בלי “אתה”.

ויקטור פרנקל, ניצול שואה והוגה הלוגותרפיה, כתב וחשב את המשמעות כעוצמה מרפאת, כשרולו מיי וארווין יאלום תירגמו את ההגות הזו לשפה טיפולית שפונה ליסודות האנושיים של חופש, חרדה, מוות, בידוד וחיפוש משמעות, לא כמושגים פילוסופיים בלבד, אלא כחוויות יום־יומיות של כל אדם. בעשורים האחרונים, אמי ואן דרזן הרחיבה את הגישה אל ארבעה ממדים של קיום: פיזי, רגשי־חברתי, שכלי ורוחני, הדגימה כיצד האיזון ביניהם מאפשר חיים מלאים ומודעים יותר, כשארנסטו ספינלי, מדגיש מאד את כוח הקשר הבין אישי והחוויה הסובייקטיבית של המטופל כמרכז התהליך הטיפולי.

למה פסיכותרפיה אקזיסטנציאליסטית?

התברכנו לחיות בעידן שמאפשר אינספור שיטות טיפול מצוינות וגישות רבות להקל על הסבל, להתמיר את הכאוס ליצירה. הטיפול האקזיטנציאליסטי מתאים במיוחד למי שמרגיש תקוע, מבולבל, או פשוט רוצה להבין את עצמו לעומק, להפגש בכבוד ורוך עם גרעין יסודי פנימי, ללטש אמת אותנטית שממתינה תמיד להתגלות. זוהי גישה שמכבדת את האדם כאדם, לא כבעיה שצריך לפתור, אלא כישות שמחפשת דרך.

ואם מעניין אותך ללמוד פסיכותרפיה אקזיסטנציאליסטית:

בישראל ההכשרה המקצועית בטיפול אקזיסטנציאליסטי מתקיימת במסגרת תוכנית תלת-שנתית בסמינר הקיבוצים. התוכנית משלבת לימוד תאורטי והכשרה קלינית מעשית, עם דגש על הבנה של חוויות סובייקטיביות, התמודדות עם חרדה, חופש ומשמעות, ובניית קשר טיפולי אותנטי עם המטופל. ההכשרה מוכרת על ידי FETE (Federation for European Training in Existential Therapy) וכן על ידי האיגוד הישראלי הרב-תחומי לפסיכותרפיה, ומספקת הכרה מקצועית הן במסגרת הישראלית והן בקונטקסט הבינלאומי. בכך, התוכנית מאפשרת למטפלים לפתח מיומנויות טיפוליות ייחודיות ולהעמיק את הידע והניסיון שלהם בעבודה עם אתגרי הקיום האנושי.

ספרות אקזיסטנציאליסטית

• "הקיום ומוות" (Either/Or) – סרן קירקגור (1843) מחקר על הבחירה האישית, חרדה ועמידה מול האין; מבט פנימי על קיום אותנטי.

• "כה אמר זרטוסתרא" (Thus Spoke Zarathustra) – פרידריך ניטשה (1883–1885) חקירה של חופש, משמעות אישית, ומושג ה"על-אדם"; מפגש עם תהום הפחד והאפשרות.

• "הוויה וזמן" (Being and Time) – מרטין היידגר (1927) יסודות הפנומנולוגיה; ניתוח הקיום האנושי בתוך העולם והקשרים החברתיים-תרבותיים.

• "החירות היא חרדה" (Being and Nothingness) – ז'אן פול סארטר (1943) הרחבת מושג החופש הרדיקלי והאחריות העצמית; הקשר בין חופש, ניכור ומשמעות.

• "מיתוס סיזיפוס" (The Myth of Sisyphus) – אלבר קאמי (1942) התמודדות עם האבסורד והחיפוש אחר משמעות בעולם חסר ערכים מוחלטים.

• "אני ואתה" (I and Thou) – מרטין בובר (1923) יסודות הגישה הדיאלוגית; חיבור אותנטי בין אדם לאדם, והבנת האחר כמרכיב מרכזי בקיום.

• "האדם מחפש משמעות" (Man's Search for Meaning) – ויקטור פרנקל (1946/1959) פיתוח הלוגותרפיה; חוויות שואה כמסגרת להבנת משמעות, אחריות ובחירה.

• "Existence: A New Dimension in Psychiatry and Psychology" – רולו מיי (1958) יסודות המאבק הקיומי, חרדה וחופש; שילוב בין פילוסופיה וטיפול קליני.

• "Existential Psychotherapy" – ארווין יאלום (1980)ארבעת יסודות הקיום: מוות, חופש, בידוד, חוסר משמעות; גישה טיפולית פרקטית ומעמיקה.

• "Practising Existential Psychotherapy: The Relational World" – ארנסטו ספינלי (2007)גישה מודרנית לפסיכותרפיה אקזיסטנציאליסטית, עם דגש על חוויות סובייקטיביות וקשר בין-אישי.